וזאן נ' בע"מ

פסק דין

התביעה

בפניי מונחת תביעה כספית בסך 20,000 ₪ שהוגשה ע"י וזאן ברוך (להלן: "התובע" או "החייב מס' 2") שהיה חתום על כתב ערבות בגין שטר חוב להבטחת חובות בנו, לירז וזאן (להלן: "לירז" או "החייב מס' 1"), אשר התקשר עם הנתבעת, פרץ בוני הנגב בע"מ (להלן: "הנתבעת") בחוזה להשכרת חנויות במתחם "פרץ סנטר" במגדל העמק, שבבעלות המשכירה.

התביעה מבוססת בעיקרה על גרימת עוגמת נפש לתובע, עת הוטלו על ידי הנתבעת עיקולים על חשבונו של התובע לשם פירעון חובות בנו, ולרבות הנזקים שנגרמו לתובע בגין ניהול הליכי ההוצאה לפועל כנגדו, בניגוד לצו מפורש של בית המשפט, כך לטענת התובע.

טענות התובע בתמצית

בין הנתבעת לבין לירז, נכרת חוזה להשכרת חנות, כאמור. הנתבעת פתחה תיק הוצל"פ (מס' 01-85340-09-4) נגד התובע ובנו, בגין חוב שכירות עבור חודש מאי 2009 בהליך של בקשה לביצוע שטר, בלשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב בגין אי פירעון שטר. נטען, כי התובע ובנו הגישו התנגדות לביצוע שטר, וביום 01.09.2009 ניתנה החלטה ע"י כבוד הרשם יובל גזית, המורה על עיכוב כל ההליכים כנגד החייבים עד למתן הכרעה בהתנגדות.

בתאריך 29.10.2009 עוקלו כספים מחשבונות הבנקים של התובע, בסך 10,114.23 ₪, בכל בנק. בעקבות זאת, פנה התובע באמצעות עורך דינו לנתבעת ביום 03.11.2009 בבקשה להסרת העיקול, דרישה שנענתה בחיוב כבר באותו יום.

עם זאת, עוד באותו יום שבו הוסר העיקול הכספי האמור הגישה הנתבעת בקשה נוספת, הפעם לעיקול כלי הרכב של התובע. בתאריך 24.11.2009 התקיים דיון בהתנגדות שהגישו התובע ובנו בפני כבוד הרשם צ'כנוביץ', אשר בסופו ניתנה להם רשות להתגונן. לחייבים הובהר, כי במידה ויחפצו בביטול הליכי ההוצל"פ כנגדם, עליהם לפנות בבקשה מתאימה לראש ההוצל"פ.

לשיטת התובע, התנהלות הנתבעת עומדת בניגוד להחלטת כבוד הרשם גזית במסגרת תיק ההוצל"פ מיום 01.09.09, ומהווה בזיון בית משפט. עוד נטען, כי עקב התנהלותה המתוארת לעיל של הנתבעת, נגרמה לתובע עוגמת נפש ופגיעה בשמו הטוב.

עוד נטען בתביעה, כי ההתנגדות הוגשה על ידי שני החייבים, התובע ובנו (לשם נוחיות וכאשר הכוונה תהיה לתובע ובנו, הם יכונו "החייבים"), וההחלטות שניתנו ע"י כבוד הרשם נוגעות לשניהם. אבהיר בהמשך, כי בניגוד לאמור בכתב התביעה, ולאחר שצורפו לעיוני שורה של מסמכים, התגלתה תמונה שונה בתכלית מזו המתוארת בכתב התביעה.

טענות הנתבעת בתמצית

הנתבעת דוחה מכל וכל את טענות התובע וטוענת, כי העיקול שהוטל היה כדין.

הנתבעת טוענת, כי התובע לא הגיש כל התנגדות לביצוע שטר בתיק ההוצל"פ וכי לא קיימת כל החלטה לעיכוב הליכי ההוצל"פ נגדו ע"י ראש ההוצל"פ. הנתבעת מדגישה, כי רק בנו של התובע הגיש את ההתנגדות לביצוע שטר. לפיכך, ההחלטה מיום 01.09.2009 מתייחסת לעיכובם של ההליכים אך ורק בקשר לחייב העיקרי- המתנגד- שהוא בנו של התובע.

על מנת לעמוד על זהות המתנגד בהליך ההוצל"פ מפנה הנתבעת לנוסח ההחלטה של כבוד הרשם מיום 01.09.09 (נספח ד' לכתב ההגנה), בה נכתב כי יש לעכב הליכי הוצאה לפועל נגד המתנגד בתיק ההוצל"פ שהוא וזאן לירז. עוד מפנה הנתבעת לטופס ההוצל"פ (נספח א' לכתב ההגנה) שם נרשם מפורשות, כי ההתנגדות מוגשת ע"י "חייב מס' 01", דהיינו הבן לירז. גם בבקשה גופה (נספח ב' לכתב ההגנה), שהוגשה מטעם המתנגד לירז וזאן, נמחק שמו של התובע מן הבקשה, ובהתאם צורף תצהירו של הבן לירז בלבד (נספח ג לכתב ההגנה). בשום מקום לא נרשם, כי הבקשה מוגשת גם בשם התובע. הנתבעת הוסיפה וטענה, כי גם בדיון אשר התקיים ביום 24.11.09 בביהמ"ש בתל-אביב בבקשה להתנגדות שטר שהגיש לירז, ושבסופו ניתנה לבנו של התובע רשות להתגונן, לא נטל התובע כל חלק ואף לא היה צד להליך שם.

לאור זאת, ובהעדר החלטה המורה על עיכוב ההליכים כנגד התובע, נקטה הנתבעת בהליכי הוצאה לפועל כנגדו, שכללו עיקולים החל מתאריך 26.10.2009. בתאריך 03.11.09 פנה ב"כ התובע אל ב"כ הנתבעת בבקשה לבטל את העיקולים שבוצעו כנגד התובע, בטענה כי לא הוגשה ההתנגדות לביצוע שטר בשם התובע בתיק ההוצל"פ מתוך "טעות". לפנים משורת הדין, נאותה הנתבעת להיענות לבקשת ב"כ התובע והגישה ביום 04.11.09 בקשה לביטול הליכים כנגד התובע, החייב 2. ממועד זה ואילך בוטלו כל ההליכים כנגד התובע בתיק ההוצל"פ, חרף העובדה כי התובע אף שהחלטת הרשם כלל אינה נוגעת לתובע.

לעניין הבקשה לעיקול כלי הרכב של התובע, נטען כי הפעולה המשפטית ננקטה לפני פניית ב"כ התובע אל ב"כ הנתבעת בדרישה להסרת העיקולים שהוטלו על חשבונות הבנקים שלו, ובטרם ניתנה הסכמת ב"כ הנתבעת לכך. מכל מקום, יום למחרת הטלת העיקול על כלי הרכב, דהיינו ביום 04.11.2009, הוסרו כלל העיקולים כנגד התובע.

דיון ומסקנות

בדיון שהתקיים בפניי התייצבו התובע בעצמו וכן נציג הנתבעת, מר אליעזר סעדה. עוד נשמעה עדותו של עו"ד שמעון בן איון, ב"כ הנתבעת, שייצג אותה בהליכי ההוצאה לפועל. יובהר, כי ביום 25.01.10 לא אושרה בקשת הנתבעת לייצוג ע"י ב"כ במסגרת הליך זה. על כן, עו"ד בן איון הופיע בפניי כעד מטעם הנתבעת בהיותו בקיא בפרטי התיק, באשר כל הפעולות המשפטיות שנקטה הנתבעת במסגרת תיק ההוצל"פ היו מצויות בידיעתו. יודגש, כי לו ביקש התובע להזמין למתן עדות את עו"ד בן ארי, אשר טיפל מטעמו בהליכי ההוצל"פ אל מול הנתבעת, הייתי נעתרת גם לבקשתו. אך התובע, מטעמים השמורים עמו, לא ראה לנכון להשמיע את עדותו של עו"ד בן ארי בהקשר זה.

במהלך הדיון חזרו הצדדים על טענותיהם, כמפורט לעיל. ברם, בעדותו בפניי הרחיב התובע את "היריעה" שבכתבי הטענות והיעלה טענות חדשות הנוגעות לאירועים שהתרחשו לאחר הגשת כתב התביעה, ובעיקר לעיקולים שהטילה הנתבעת על חשבון הבנק שלו בתאריך 11.01.10. על טיב הטענות הנ"ל אעמוד בהמשך.

לאור טיבו של ההליך וטבעו, הואיל ועסקינן בתביעה קטנה שבה ביהמ"ש "גמיש" יותר בדיני הראיות, ומאחר ושוכנעתי כי לא תהא פגיעה בזכויות הדיוניות של הנתבעת ובהגנתה, בין היתר, בשל נוכחותו של עו"ד בן איון בדיון כעד מטעמה, התרתי לתובע להעלות טענות חדשות שלא בא זכרן בכתב התביעה.